החלטה בתיק בש"פ 6691/05

ה ח ל ט ה

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כב' השופט ח. כבוב) מיום 18.5.05, לפיה הוחלט לעצור את העורר עד לתום ההליכים כנגדו.

2.        כנגד העורר ונאשמים אחרים הוגש כתב אישום בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה או איום, וכליאת שווא. על פי כתב האישום עבד העורר כקבלן משנה בעבודות ניקיון אצל המתלונן. העורר העסיק עוד שניים מהמעורבים בפרשה כעובדי ניקיון, והיה בן זוגה של מעורבת נוספת. במהלך חודש אפריל 2005, היו חייבים המתלונן ואביו לעורר סכום של כ-15,000 ש"ח. לאור זאת, קשר העורר קשר עם המעורבים האחרים לחטוף את המתלונן לביתו אשר במחנה הפליטים שועפט, מתוך כוונה לסחוט ממנו את תשלום החוב. לצורך מימוש הקשר, הגיעו המעורבים ביום 15.4.05 לבית אבות בבני ברק, שם פגשו במתלונן. העורר פיתה אותו שיסיע אותם לקרבת מקום. במסגרת הנסיעה, הורה העורר למתלונן לעצור בצד, ובסמוך לאחר מכן העבירו אותו העורר ונאשמים אחרים ממושב הנהג ברכב, למושב האחורי תוך שימוש באלימות. בהמשך לכך, נסעה החבורה למחנה הפליטים שועפט. הנאשמת בתיק זה לקחה מהמתלונן מכשיר טלפון נייד מתוך כונה למנוע ממנו להזעיק עזרה. בהגיעם למחנה הפליטים, הועבר המתלונן לבית העורר, שם הסירו נאשמים אחרים את משקפי הראייה שלו והעורר ונאשם נוסף איימו עליו בפגיעה בגופו אם לא ישלם להם סכום של 30,000 ש"ח שהיה כפל הסכום אותו היה חייב. הנאשם האחר דרש ממנו את הקוד הסודי של כרטיס האשראי שלו ומשסירב סטר לו בפניו. לאחר מכן שדד העורר מכיסו של המתלונן סכום של 5,000 ש"ח ו-240 דולר של ארה"ב, וכן את שעון היד שלו. לאחר כחצי שעה, העבירו העורר ומעורבים אחרים את המתלונן למערה באזור מחנה הפליטים, ואמרו לו כי יישאר שם, עד שישלם את החוב.

           בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים כנגדו.

3.        בהליך בפני בית המשפט המחוזי הוסכם לגבי העורר כי ישנן ראיות לכאורה להרשעתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום . בית המשפט הניח כי לחובתו החלק הארי בפרשה נשוא האישום. הוא עמד על מסוכנותו של העורר כמי שעמד בראש הפרמידה של הקושרים כמי שתכנן את ארוע החטיפה, והגדיל לעשות כאשר דרש מהמתלונן שנחטף והיה נתון בתנאי כליאת-שוא, כי ישלם לו סכום העולה כפליים על סכום החוב שטען לו. העורר עירב אף אחרים בפרשה זו. בית המשפט מצא כי עבירות הסחיטה באיומים ובכח על רקע של מעשי חטיפה וכליאת-שוא מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית שלא הופרכה במקרה זה, ואשר חלופת מעצר תתקשה לאיין. לכך מצטרף עברו הפלילי של העורר והעובדה כי הוא צורך סמים קשים באופן קבוע, המוסיפים מימד מחמיר לחזקת המסוכנות. על רקע כל אלה, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום הליכים של העורר. שני נאשמים אחרים שחלקם היה שולי יותר בפרשה זו שוחררו בחלופות מעצר.

4.        ב"כ העורר טוען בפני כי יש מקום לשחרר את מרשו בחלופת מעצר כשם ששני מעורבים אחרים שוחררו. הוא עומד על נסיבות ביצוע העבירות אשר, לדבריו, נבעו מכך שהמתלונן הלין את שכרו של העורר ולכן לא יכול היה לשלם שכר לעובדיו אשר נהגו כלפיו באלימות עקב כך. כן היפנה להמלצת שירות המבחן לשחררו למעצר-בית, וטוען כי חלופת מעצר תאיין את מסוכנותו.

           המדינה מתנגדת לשחרור העורר בחלופת מעצר. מעשה החטיפה וכליאת השוא והשוד תחת איומים הם עבירות חמורות מאד, ועל רקע התמכרות העורר לסמים קשים והתנהגותו האלימה וכן הרשעותיו הקודמות וכתב אישום נוסף התלוי נגדו, אין חלופה מתאימה בעניינו.

5.        אינני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים. העבירות המיוחסות לעורר מעידות על מסוכנות מכמה בחינות: ראשית, כרוכה בהן התנהגות אלימה המתבטאת בשלילת חירותו של אדם על ידי חטיפתו וכליאת שוא שלו במשך שעות ארוכות. בהתנהגות העורר היתה גם אלימות פיזית ונפשית כלפי המתלונן, ובסופו של דבר גם שוד ממש של כסף וחפצים שבבעלותו. עבירות אלה אינן מסתכמות בארוע חד פעמי שעשוי היה להיחשב, בתנאים מסוימים, מקרה חריג שאינו אופייני להתנהגות העורר. אדרבא, לעורר רישום פלילי בעבירות אלימות ועבירות סמים (החזקה) ותלויים נגדו שני כתבי אישום בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית וכן החזקה ושימוש בסמים, ובהחזקת סכין שלא כדין. שילוב זה של עבר פלילי, עם האישומים נשוא הליך זה מעלה חשש כי העורר מסוכן לציבור במידה כזו ששחרורו בחלופה לא יאיין את הסכנה. תסקיר המבחן, אף שממליץ בסופו של דבר על חלופת מעצר, מצביע על קיום תיפקוד לקוי וביטוי של התנהגות אלימה במערער. לדעתו, המעצר הנוכחי הפחית באופן זמני את רמת הסיכון שהיתה קימת מהעורר טרם המעצר, וכי הוא זקוק לאיבחון לצורך בדיקת צרכיו ויכולותיו להשתלב במסגרת טיפולית שתצמצם את רמת הסיכון ממנו לטווח ארוך. לאור כל אלה, בהצטברות כלל השיקולים, נראה כי חלופת מעצר אינה מתאימה בנסיבות מקרה זה.

           נוכח כל האמור, יש לאמץ את גישת בית המשפט המחוזי, ולדחות את הערר.

           ניתנה היום, ה' באב תשס"ה (10.8.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.